התפקיד של הכסף בחיים ובשיח של התא המשפחתי דורש מאיתנו גמישות והתאמה אישית לכל ילד והורה. הנושא הפיננסי הוא מאוד אישי – כל אחד מאיתנו מגיע מתרבות שיח שונה על כסף באופן כללי, משפחתי ואישי; עד כמה נח לנו לשתף, ועד כמה הילדים רוצים להיות מעורבים, זה תלוי גם בדינמיקה ותרבות השיח הכללית במשפחה. 
לדוגמה, במשפחה שלנו הילדים גדלים עם הרבה חופש בחירה ולקיחת אחריות אישית במגוון תחומים. לכן אנחנו כהורים מעדיפים פתיחות ושקיפות גם בכל הנוגע לכסף. כאשר הרגשנו שהשיח סביב כסף בבית כבר אינו מספק אותנו כהורים, ורצינו שהילדים יגלו יותר הבנה ואחריות בנושא, ויהיו פחות חיכוכים יומיומיים (כמו לדוגמא תסכול של אחד הילדים שמבקש להזמין סושי לארוחת ערב כל כמה ימים ואומרים לו "לא", מבלי שהוא מבין מדוע ושואל "מה אנחנו עניים?!"…), נתנו להם הזדמנות להבין את המשמעות של תקציב משפחתי. הסברנו להם על הכסף שאנו מייצרים וכיצד אנו מנהלים את התקציב לכיסוי הוצאות שונות – מבי"ס וחוגים ועד לשכר הדירה, אוכל, השקעות ובילויים. 

בשיח עצמו לא צריך לרדת לכל הפרטים הטכניים והמספרים, אלא לדבר על עקרונות – עקרון חלוקת התקציב, עקרון מתן חשיבות לדברים מסוימים על חשבון אחרים וכו. לילדים יש אמון מובנה בהוריהם והם מחפשים להבין את ההיגיון הבריא ולהרגיש שההורים עומדים מאחורי האמירות שלהם – גם בלב וגם במעשים. כך שבעודם עשויים להתעניין ולשאול על הפרטים והסכומים הספציפיים, העיקרון וההבנה היסודית הם המרכז עבורם ואם התשובות שם יסופקו, יהיה להם קל ואף יעדיפו לא להיכנס לכל הפרטים (בהתאם לגיל ולאופי האישי כמובן).

למשל לשאלה "כמה אתם מוכרים בעסק" – נתנו להם את התשובה המספרית המוחלטת, יחד עם הסבר על הבדל בין מכירות לרווח – קצת על עלויות והוצאות ומיסים. ממש על קצה המזלג – כדי שיבינו את העיקר – שזה פחות העניין של כמה מייצרים – אלא יותר איך מנהלים את מה שיש.

גם לגבי הכנסה של תא משפחתי – זה פחות משנה כמה הכנסה מייצרים ואיזה מקורות, אלא איך מנהלים אותה ואת התקציב המשפחתי. גם כאן – כשהבינו את ה "למה" ה "כמה" כבר הפך פחות מעניין עבורם.